הכרעת דין בתיק תת"ע 426-03-12 - פסקדין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי בעת שנהג במכונית בצומת דרכים בת"א, ובעת שהרכב היה בתנועה, השתמש הנאשם עפ"י הטענה בטלפון שלא באמצעות דיבורית וזאת בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העידה השוטרת שמרית דהאן ובמסגרת עדותה הוגש הדו"ח שערכה (2 עמודים) סומן ת/1.

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

נתתי דעתי לראיות ולעדויות ומסקנתי בעקבות כך היא שדין הנאשם להרשעה בעבירה שיוחסה לו.

לא היתה מחלוקת בפי הנאשם בקשר עם עובדת הנהיגה ברכב במקום ובזמן כמתואר בכתב האישום.

הנאשם בחר לחקור את השוטרת בחקירה נגדית קצרה מאוד וזאת על אף שבית המשפט הסביר לנאשם בסבלנות רבה את חשיבותה ומשמעותה של חקירה נגדית וגם נתן לנאשם כל במה על מנת להפנות לשוטרת כל שאלה וללא כל הגבלת זמן.

לא מצאתי כי נסתרה גירסת השוטרת בדבר מיקום תצפיתה ואיכות תצפיתה אל עבר הנאשם ברכבו.

אף לא נסתרה בכל דרך גירסת השוטרת על כי היה אור יום, הראות היתה טובה, וכי גם שמרה על קשר עין רצוף.

הנאשם גם לא סתר את דבר השוטרת על כי תוך כדי נהיגה במכונית, ותוך כדי כך שהמכונית נעה, אחז הוא בידו הימנית מכשיר טלפון בצבע שחור.

למעשה, הנאשם חיזק בעדותו את דבר תצפיתה הראויה של השוטרת בכך שהעיד כי אכן אחז כאמור במכשיר הטלפון, אך לטענתו עשה הוא זאת על מנת לגרד (כך לדבריו) את צווארו באמצעות מכשיר הטלפון.

מצאתי בכל הכבוד כי הנאשם התקשה להסביר בעדותו מדוע מלכתחילה היה מכשיר הטלפון בידו בעת הנהיגה ומדוע ימצא לנכון להתגרד באמצעותו בצווארו.

השוטרת תיארה בדו"ח ת/1 כי מכשיר הטלפון היה צמוד לשפתיו של הנאשם ושפתיו של הנאשם נעו.

אני נותן אמון בעדותה של השוטרת.

אף אזכיר מעבר לכך כי נוסחה של תקנה 28 (ב)(1)(א) לת"ת הינו כדלקמן: " בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב (א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית".

השוטרת עשתה עלי רושם מהימן בעדותה ולמעשה עיון בחקירה הנגדית שלה ע"י הנאשם מלמד כי הנאשם אפילו לא היפנה אליה שאלה כלשהי אשר תציג בפניה את גירסתו על כי רק גירד עם המכשיר בצווארו.

כאמור, לא נסתרה בכל דרך תצפיתה הטובה של השוטרת אל עבר מעשיו של הנאשם ברכבו, ולמעשה, וכפי שכבר נאמר, מצוי חיזוק לענין זה בעדותו של הנאשם עצמו.

בעוד שטענת ההגנה של הנאשם הינה כאמור כי לא קיים כלל כל שיחה בטלפון אלא אך התגרד באמצעות מכשיר הטלפון כחפץ, ניתן היה לצפות כי בנסיבות אלא ידאג הנאשם להביא כתימוכין מה בהגנתו פירוט שיחות יוצאות ונכנסות של הטלפון בו אחז בעת האירוע אשר יעיד כי לא התקיימה בו כל שיחה.  אלא שהנאשם לא הציג כל מסמך שכזה כחיזוק לגירסתו על כי לא התקיימה כל שיחה בטלפון הנ"ל בשעה שהשוטרת טענה כי ראתה את הנאשם מחזיק בטלפון צמוד לשפתיו ושפתיו נעות.

אף לא מצאתי כי נסתר שהשוטרת רשמה באופן אובייקטיבי את תגובתו של הנאשם אל אתר כדלקמן: